פרשת השבוע: ויגש	ברכת הלבנה בערב
"ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר –נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה"      רגשותיו של יוסף גואים, והוא אינו יכול לעמוד עוד מול אחיו הכועסים-מפוחדים-נבוכים. לאחר 22 שנים של נתק מהמשפחה, בגיל 39, יוסף מתחבר שוב אל אחיו. הוא מבקש מכל הנוכחים לפנות את החדר, וכשהוא לבדו עם אחיו הוא מתוודע אליהם. יוסף מנסה לרכך את ההלם הראשוני ואת החשש המיידי של האחים מפני נקמתו. באמצעות סימנים שונים הוא מוכיח שאכן הוא יוסף אחיהם העומד לפניהם. יוסף מדבר עם אחיו רכות ומסביר שכל השתלשלות העניינים, מרגע מכירתו ועד עתה היא השגחת אלוקית שכוונה את הדברים לכך. ממילא אין להם סיבה לדאגה. יוסף מזרז את אחיו לעלות מהר ארצה אל אביהם יעקב ולבשר לו את הבשורה הגדולה. כיוון שצפויות עוד חמש שנות רעב, יוסף מבקש שאביו עם כל בני ביתו ירדו מצרימה, והא ידאג לכל מחסורם. לאחר דבריו, מתחבק יוסף ומתנשק עם בנימין אחיו מהאם-רחל, ועם כל אחיו בני ישראל. האחים נרגעים מעט ומנהלים איתו שיחה. השמועה עושה לה כנפיים בחצר המלכות ומגיעה עד כסא המלך. פרעה מרוצה מכך שהמשנה האהוב עליו חדל להיות אסופי והוא מצא את משפחתו הענפה. גם פרעה תומך בכך שיעקב ומשפחתו ירדו מצרימה, והא מבטיח להקצות להם חבל ארץ משובח ולמלא את כל צרכיהם. עמוסי מתנות ומשלוחי מזון עולים האחים בלב שמח לארץ כנען, לבשר לאביהם הזקן את הבשורה הגדולה. יעקב שומע את הבשורה "עוד יוסף חי" ואינו מאמין. הבנים משכנעים את אביהם ומציגים סימנים שמסר להם יוסף כהוכחה. ישראל הזקן שהתאבל כל השנים על בנו ומיאן לקבל ניחומים, מתעורר לחיים - "ותחי רוח יעקב אביהם". יעקב מחליט לרדת למצריים, לזכות ולראות שוב בחייו את בנו האהוב יוסף
פניני הפרשה
המפגש עם פרעה (מז, א-יב) יוסף לוקח כמה מאחיו ומציגם בפני פרעה. הללו מקבלים את עצתו של יוסף ומספרים על עיסוקם כרועי צאן. ואכן פרעה מחליט להעניק להם את ארץ גושן לנחלה. אחר-כך מציג יוסף את אביו בפני המלך. פרעה מתעניין בגילו המופלג של יעקב, והוא משיב לו כי הוא בן 130 שנה, אך שנים אלו היו מלאי צער וקשיים. יעקב מברך את פרעה ונפרד ממנו. יוסף מממש את הצו המלכותי, מושיב את משפחתו המורחבת בארץ גושן ודואג לכל מחסורם.
יורדים למצרים (מו, א-לד)
יעקב מזדרז ויוצא לדרך. הוא נוסע בשמחה ומתוך החלטה נחושה, אך בכל זאת מקנן בו החשש שמא הירידה מארץ כנען למצרים, עם כל משפחתו, אינה דבר רצוי. הוא חונה בבאר שבע ומעלה קורבנות לה'. הקב"ה נגלה אליו ומחזק את החלטתו לרדת מצרימה. ה' מבטיח ליעקב להיות עמו במצריים, ומבשר לו כי בגלות תתפתח המשפחה ותהיה לעם גדול. בסופו של דבר יעלה ה' את ישראל ממצריים וישיבם אל ארץ אבותיהם. משפחת ישראל, לא כולל הכלות שהצטרפו, מונה שבעים נפש. התורה מונה אותם בשמותיהם. בעוד יעקב ומשפחתו מתנהלים לאיטם מצרימה, שולח יעקב את יהודה כדי להקים במצרים תשתית תורנית - בית מדרש שיהווה מרכז לפסיקה הלכתית ולחינוך הילדים. יוסף מתבשר כי המשפחה בדרך. הוא אינו ממתין לבואם. בעצמו הוא רותם את הסוסים למרכבת השרד ויוצא לפגוש את אביו הזקן. ההתרגשות במפגש רבה. יוסף מתדרך את אביו ואחיו לומר לפרעה כי הם רועי צאן. כך יוכלו לקבל חבל ארץ משלהם, ארץ גושן, המשופעת במרעה.
ערך כל אדם - כפי מה שהוא יודע. הרב שלמה קרליבך
נפלאות הבורא...אנקונדה ..נחש חנק..
אנאקונדה הינו הנחש הארוך והגדול מכל הנחשים עלי אדמות. במרבית זמנו שוהה בנהרות ובביצות ומיטיב לשחות ולצלול. הוא איננו ארסי. בכל השרצה של הנקבה יש 30-40 וולדות שאורכם כ-70 ס"מ. אלה מסוגלים לתפקד מיד עם צאתם לעולם. צבע עורו ירוק זית ועל גבו כתמים כהים וצהובים לכל אורכו. דפוס הכתמים ייחודי לכל פרט. ראשו משולש ולסתותיו ארוכות. הן מחוברות ביניהן על ידי גידים בעלי גמישות רבה והודות לכך הוא מסוגל לבלוע טרף, הגדול בהרבה מהיקף גופו. העיניים והנחיריים נמצאים בצד העליון של הראש כדי שיהא מסוגל להתבונן ולנשום כאשר גופו בתוך המים. את מזונו מוצא האנאקונדה בסמוך למים. הוא צד מן המארב, אם במים ואם מענפי העץ. בתנועה זריזה הוא לופת את טרפו בגופו הארוך וכורך אותו סביב גוף הטרף עד שנמחצות עצמותיו ועל ידי כך נחנק. כאשר חש האנאקונדה שהלמות הלב נפסקו, הוא משחרר את החיה מליפופו ובולע אותה בהכניסו תחילה את הראש אל פיו. האנאקונדה נמצא בראש מארג המזון באמריקה הדרומית, והוא מסוגל להמית ולאכול טורפים עזים אחרים כמו קיימן שחור ויגואר. לכשמגיעה השמועה לאחד מכפרי האינדיאנים של היערות כי באגם כלשהו נצפה אנאקונדה, די בכך כדי שלא יפקדוהו במשך תקופה ארוכה למדי.
הרחב את ידיעותיך מי תהום הם מי גשמים שחלחלו לתוך הקרקע. המים מחלחלים דרך שכבת אקויפר, שכבת סלע הפועלת כספוג, עד הגיעם לשכבת סלע אטומה הנקראת אקויקלוד. המים זורמים בתוך האקויפר מעל האקויקלוד לפי נטיות שכבות הסלע כלפי מטה ולבסוף פורצים במקומות הנמוכים כמעיינות. האדם גילה את מי התהום כבר בימי קדם בעת שחפר בארות במקומות בהם מי התהום היו נמוכים. ישנם שלושה סוגים של אקויפרים אקויפר חופשי - מים בשכבת הסלע העליונה הפורצים כמעיינות. אקויפר שעון - כאשר שכבת אקויקלוד מפרידה בין שני אקויפרים. אקויפר כלוא - מי תהום שנכלאו בתוך אקויפר שמעליו נוצרה שכבת אקויקלוד והם אינם יכולים לצאת. אלה נקראים גם מים פוסיליים, מי תהום מתקופת המאובנים.
בריאות וטבע אורגנו
אורגנו ביוונית פירושו "שמחת ההר". היוונים הקדמונים השתמשו באורגנו להכנת רטיות לטיפול בפצעים ובשרירים כואבים. הרפואה הסינית המסורתית משתמשת באורגנו להקלה על חום, הקאות, שלשול צהבת וגרד בעור. באירופה האורגנו משמש לשיפור העיכול ולהקלה על שעול. לאורגנו יש פעילות אנטימיקרוביאלית הודות לתכולת התימול (thymol) שבו. התימול הוא פנול המשמש כקוטל חיידקים. התימול מסייע בשחרור ליחה המצטברת במערכת הנשימה והוא משמש כתרופה נגד שיעול. חלק מן המחקרים מצאו באורגנו השפעות נוגדות סרטן הודות לפיטוכימיקלים מסוג פלבנואידים: לא מומלץ להשתמש בכמויות גבוהות של אורגנו במהלך ההריון. מעניין לציין כי בסקר שנעשה על תשוקות וסלידות בקרב נשים בהריון נמצא כי הן דווחו על הימנעות מרטבים המתובלים באורגנו. איך משתמשים? ביום יום ניתן להכין איתו רטבים טעימים לפסטות. במצבים כמו עיכול לא תקין או להרגעת שעול, לחלוט 1-2 כפות אורגנו טרי במים רותחים למשך 10 דק´.
	פתגם השבוע                        אם יכבדוך בני אדם בגלל עושר או שררה - אל יערב לך, כי הכבוד ההוא יפנה בהפנותם. אבל יערב לך אם יכבדוך בעבור חכמה, או בעבור יראה, או בעבור מוסר רבי שלמה אבן גבירול
לעילוי נשמת טוביה בן מרדכי יונגר ז"ל
	נערך ע"י יונה חגי
	לזיכוי הרבים
	תפוצה שבועית בלי נדר
	mailto:yonaha@netvision.net.il